לפעמים אני לא מאמינה שזה אני הילדה הזות
שניסתה למות
שחתכה
שהרביצו לה
שהשפילו אותה
שהבינה את הטעות
שלא המשיכה לחתוך למרות כל מה שקרה
אבל הנה אני עכשיו
הבנתי את הטעות
ולא אחזור עליה יותר
אבל עדין אני לא מבינה
איך?
איך אני יצאתי כזות?
למה לא מישהו אחר יסבול את זה?
רק אני ככה?
אולי לא
אבל עדין לא הבנתי איך אני?
אני לא מאמינה שאחרי זה הבנתי את הטעות וזו עכשיו אני. אני לא מבינה איך זו אני? איך אחרי כל השפלות אני לא נכנסתי לדיכאון כמו הרוב?
יש פוסט אחד שחשוב לי שכמה שיור יראו ואני לא יודעת למה אבל הפוסט זה חשוב לי
טוב אז למי שלא הבין (:
גם אני לא ממש הכי הבנתי פשוט כתבתי את מה שהיה לי בראש
לפעמים אני לא מאמינה שזה אני הילדה הזות
שניסתה למות
שחתכה
שהרביצו לה
שהשפילו אותה
שהבינה את הטעות
שלא המשיכה לחתוך למרות כל מה שקרה
אבל הנה אני עכשיו
הבנתי את הטעות
ולא אחזור עליה יותר
אבל עדין אני לא מבינה
איך?
איך אני יצאתי כזות?
למה לא מישהו אחר יסבול את זה?
רק אני ככה?
אולי לא
אבל עדין לא הבנתי איך אני?
אני לא מאמינה שאחרי זה הבנתי את הטעות וזו עכשיו אני. אני לא מבינה איך זו אני? איך אחרי כל השפלות אני לא נכנסתי לדיכאון כמו הרוב?
יש פוסט אחד שחשוב לי שכמה שיור יראו ואני לא יודעת למה אבל הפוסט זה חשוב לי
טוב אז למי שלא הבין (:
גם אני לא ממש הכי הבנתי פשוט כתבתי את מה שהיה לי בראש